נסו לדמיין משפחה גדולה שבה נולדים עוד ועוד בנים, אח אחר אח. איך כולם היו מגיבים אם פתאום הייתה מצטרפת אליהם אחות קטנה? זה בדיוק מה שקרה אצל לאה, שאחרי שישה בנים ילדה בת יחידה.
בדרך כלל, לפני שמספרים על לידה, מספרים שהאימא נכנסה להיריון. אבל כאן כתוב רק וְאַחַר יָלְדָה. המילה וְאַחַר מלמדת אותנו שזו הייתה הלידה האחרונה של לאה, שסגרה את שורת הבנים. ולמה לא מוזכר היריון חדש? ההסבר הפשוט ביותר הוא שדינה הייתה תאומה של זבולון, הבן השישי. מכיוון שהם היו יחד בבטן, לא היה צורך לספר על היריון נוסף, אלא רק שהיא נולדה מיד אחריו.
ומה עומד מאחורי השם שלה? המפרשים מסבירים שהשם דִּינָה מגיע מהמילה דין, שפירושה משפט וצדק. לאה עשתה בעצמה "משפט צדק" בתוך הלב שלה. היא חשבה על אחותה רחל, דאגה לה מאוד, ורצתה שגם לה יהיו בנים כדי שלא תרגיש פחות חשובה. מתוך האהבה, הרחמים וההתחשבות המיוחדת הזו באחותה, הבת שנולדה קיבלה את השם המיוחד הזה.