בראשית, פרק ל׳, פסוק כ׳

חשבתם פעם איך זה מרגיש לקבל מתנה כל כך משמחת שמשנה לכם את כל ההרגשה בלב? לאה אמנו יולדת את הבן השישי שלה, והיא מרגישה שהמקום שלה במשפחה משתנה לטובה. אחרי הרבה שנים שבהן היא רק רצתה להרגיש קרובה ואהובה על ידי יעקב בעלה, עכשיו הלב שלה מתמלא בתודה עמוקה. היא אומרת שה' נתן לה זֵבֶד טוב. המילה הזאת היא קצת נדירה בתנ"ך, והמשמעות הפשוטה שלה היא מתנה. לאה מרגישה שהבן שנולד לה הוא מתנה נפלאה מה'. בעקבות המתנה הזאת, היא אומרת שהפעם יִזְבְּלֵנִי אישי. המילה הזו מגיעה מהמילה זבול, שפירושה דירה או מעון. לאה מקווה שמעכשיו יעקב יגור איתה ויהפוך את האוהל שלה לבית העיקרי שלו, למקום שבו הוא באמת מרגיש בבית. עד עכשיו יעקב בילה את רוב הזמן הפנוי שלו באוהל של רחל, אבל עכשיו לאה מסבירה את הסיבה לשינוי ואומרת כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים. שישה בנים זה המון, זה בדיוק חצי משנים עשר השבטים שעתידים להיוולד. משפחה כל כך גדולה הופכת את הבית למקום חם, נעים ונוח שכיף להיות בו, ומשרה בו אווירה מיוחדת וקדושה. מתוך התקווה הגדולה הזו לבית קבוע ומשותף יחד עם יעקב, לאה מחליטה לקרוא לתינוק החדש בשם זְבֻלוּן.