שמתם לב פעם שלפעמים התורה מדלגת על שלבים בסיפור? בדרך כלל, כשהתורה מספרת על תינוק שעומד להיוולד, היא קודם כל מתארת את תקופת ההיריון של האם. אבל כאן, התורה מדלגת על השלב הזה וכותבת מיד וַתֵּלֶד זִלְפָּה. לאן נעלם ההיריון שלה? התשובה היא שזלפה הייתה צעירה מאוד, ולכן אי אפשר היה לראות עליה שהיא מצפה לתינוק.
אבל למה בעצם זלפה הצעירה הייתה השפחה של לאה הגדולה? הרי באותם ימים היה מנהג ברור שהבת הגדולה מקבלת את השפחה הגדולה, והבת הצעירה מקבלת את השפחה הצעירה. מתברר שזה היה חלק מהרמאות של לבן בליל החתונה של יעקב. לבן רצה שיעקב יחשוב שהוא מתחתן עם רחל הצעירה, ולכן הוא נתן ללאה בכוונה את השפחה הצעירה. הוא ידע שאם יעקב יראה שפחה מבוגרת יותר, הוא מיד יבין שמכניסים אליו את לאה. כך לבן הצליח להטעות את יעקב ולגרום לו לחשוב שהכלה שלו היא רחל.