קרה לכם פעם שהרגשתם שאח או אחות מקבלים יותר תשומת לב מכם וזה קצת צבט לכם בלב? זה בדיוק מה שהרגישה לאה. יעקב בילה הרבה זמן באוהל של רחל כדי לשמח ולנחם אותה על כך שעדיין אין לה ילדים. אבל לאה הרגישה קצת עצובה, כאילו היא פחות חשובה בבית. לכן כשרחל מבקשת מלאה את הדודאים שמצא ראובן, לאה ממש נפגעת. היא אומרת לה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי כלומר, האם זה לא מספיק שיעקב נמצא רוב הזמן איתך? והיא מוסיפה במעין פליאה וזעזוע וְלָקַחַת שפירושו, האם את באמת חושבת לקחת גם את הפרחים של הבן שלי?
הדודאים לא היו סתם פרחים יפים, אלא צמחים מיוחדים שנועדו לעזור למי שרוצה ללדת תינוק. לאה חשבה שרחל צריכה פשוט להתפלל אל ה׳ במקום לסמוך על הצמחים האלה. אבל רחל כל כך רצתה להיות אמא, שהיא מציעה ללאה עסקה. היא אומרת לה שהיא מוכנה לוותר על התור שלה להיות עם יעקב באותו ערב. המילה תַּחַת פירושה תמורה, כלומר בתמורה לדודאים יעקב יהיה איתך.
הוויתור הזה מראה שרחל לא חיפשה רק תשומת לב, אלא באמת ובתמים רצתה לזכות בילדים. אבל למרות הכוונה הטובה שלה, הדרך שבה היא דיברה וסחרה בזמן עם יעקב כל כך בקלות במילים יִשְׁכַּב עִמָּךְ, נחשבה לקצת זלזול בכבודו של יעקב הצדיק. בגלל הפגיעה הזו בכבודו, רחל לא זכתה בסופו של דבר להיקבר לצידו של יעקב במערת המכפלה.