בראשית, פרק ל׳, פסוק ל״ט

פרשת ויצא

Genesis 30:39Sefaria

וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃

קרה לכם פעם שהבטיחו לכם שכר על עבודה קשה, ובסוף ניסו לרמות אתכם ולא לתת לכם אותו? זה בדיוק מה שקרה ליעקב. לבן רימה אותו שוב ושוב והחליף את המשכורת שלו. יעקב, שלא רצה חלילה לגזול או לקחת משהו שלא שייך לו, השתמש בשיטה מיוחדת כדי לקבל את מה שמגיע לו ביושר.


כאשר האמהות של הצאן וַיֶּחֱמוּ, כלומר התחממו והתכוננו להביא לעולם טלאים קטנים, יעקב העמיד אותן אֶל־הַמַּקְלוֹת. הוא שם אותן ממש מול מקלות מיוחדים שקילף. המראה של המקלות האלה נחקק חזק בדמיון של הכבשים, ובזכות זה הן הולידו צאצאים שנראו בדיוק כמו הצבעים שיעקב היה צריך לקבל. למרות שזה נראה כמו מעשה טבעי של יעקב, זה היה בעצם נס נסתר מאת ה' שעזר לו להרוויח את שכרו כדין.


כך עברו כמה עונות שבהן וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן צאצאים בצבעים שונים, עד שליעקב היה עדר גדול משלו. הכתוב מתאר את הצורות של הטלאים שנולדו: עֲקֻדִּים הם כבשים שיש להם כתמים ושינויי צבע בקרסוליים של הרגליים, בדיוק במקום שבו נוהגים לעקוד ולקשור אותם. בנוסף נולדו כבשים וּטְלֻאִים, שזהו שם כללי לכבשים שיש להם כל מיני סוגים של כתמים אחרים על הגוף.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ח
פסוק מ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.