תארו לעצמכם שאתם נמצאים רחוק מהבית המון שנים, עובדים קשה, ורק מחכים לרגע הנכון לחזור. זה בדיוק מה שקרה ליעקב. אחרי שנים ארוכות שבהן עבד אצל לבן, הגיע הרגע שבו הוא סוף סוף מבקש לחזור הביתה. אבל למה הוא חיכה דווקא לעכשיו? התשובה נמצאת במילים כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף. בדיוק אז הסתיימו ארבע עשרה השנים שיעקב התחייב לעבוד. בנוסף, כל עוד לרחל לא היו ילדים, יעקב דאג שאם יבקש לעזוב, לבן לא ייתן לה ללכת איתו. עכשיו, כשנולד לה בן, החשש הזה נעלם. לידת יוסף גם נתנה ליעקב המון אומץ, כוח וביטחון בה' לקראת הפגישה העתידית עם אחיו עשו.
לכן, יעקב פונה ללבן ואומר לו שַׁלְּחֵנִי. יעקב לא מבקש מלבן אוכל או ציוד לדרך, כי היה לו מספיק רכוש משלו. הוא פשוט מבקש את ההסכמה של לבן, כדי שהוא ומשפחתו יוכלו לצאת לדרך בצורה יפה ומכובדת, ולא יצטרכו לעזוב בסתר. יעקב מסביר שהוא רוצה ללכת אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי. הוא בעצם אומר ללבן שהוא רוצה להגיע למקום שבו יהיה אדם עצמאי שברשות עצמו ולא עובד של מישהו אחר, וכך יוכל לגדל את משפחתו בנחת ולחזור לארץ מולדתו.