תארו לעצמכם שמישהו מגיע להתארח אצלכם, ופתאום, מאותו הרגע, הכול בבית מתחיל להצליח. איך הייתם מרגישים אם הוא היה מבקש לעזוב ביום מן הימים? זה בדיוק מה שקרה ללבן כשיעקב רצה לחזור הביתה. לבן הבין שיעקב הוא מקור ההצלחה שלו, והוא ממש לא רצה לאבד אותו. לכן, לבן מנסה לשכנע את יעקב להישאר בעזרת מילים יפות וחנופה. הוא מתחנן ואומר לו אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, כלומר, הוא מבקש מיעקב שלא יעזוב בגלל האהבה והקרבה המשפחתית שיש ביניהם.
כדי להוכיח ליעקב כמה הוא חשוב, לבן אומר נִחַשְׁתִּי. הכוונה היא שלבן בדק, עשה ניסיון ושם לב שמאז שיעקב הגיע אליו קורים לו רק דברים טובים. הוא ממשיך ואומר וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. לבן מסביר שהברכה הגדולה שקיבל, כמו עושר רב, המון כבשים ואפילו בנים קטנים שנולדו לו, הגיעה רק בזכות יעקב. לבן מבין שכאשר מארחים אדם צדיק בבית, הברכה שורה בכל מקום ומביאה שפע לכולם.
אבל מאחורי המילים היפות של לבן מסתתרת תחבולה. לבן מקווה שאם הוא יחמיא ליעקב ויגיד לו שההצלחה הגיעה רק בזכות היותו אדם קדוש וצדיק, יעקב יסכים להישאר ולא ידרוש תשלום אמיתי על העבודה שלו. יעקב, שהוא אדם עניו, לא אוהב את הדיבורים האלה. הוא יודע שההצלחה והשפע לא הגיעו מעצמם או בעזרת קסמים, אלא בזכות העבודה הקשה והמסורה שלו יום יום מאז שהגיע לבית של לבן.