תארו לעצמכם שאתם עובדים קשה מאוד עבור מישהו, אבל הוא כל הזמן מנסה לרמות אתכם ולשנות את הכללים. איך הייתם פועלים כדי לשמור על מה שמגיע לכם בצדק? זה בדיוק המצב שבו היה יעקב מול לבן. יעקב ידע שלבן מנסה לרמות אותו במשכורת, ולכן הוא השתמש במומחיות הגדולה שלו כרועה צאן, ויחד עם ההשגחה של ה' ששמר עליו, הוא מצא דרך חכמה להגן על עצמו.
כשהגיע הזמן שבו הכבשים היו מוכנות להקים משפחה וללדת טלאים קטנים, זמן שנקרא בפסוק בְּכׇל־יַחֵם, יעקב עשה פעולה מיוחדת. הוא הניח מקלות עץ מקולפים בתוך כלי המים של העדר במטרה לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת, כלומר, כדי לגרום לכבשים להסתכל על המקלות בדיוק בזמן שבו הן מתכוננות להביא לעולם את הדור הבא.
אבל יעקב לא עשה זאת לכל העדר, אלא רק לפני הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת. אלו הן הכבשים הכי חזקות ובריאות, שהשרירים והאיברים שלהן חזקים וקשורים היטב זה לזה. יעקב היה מאוד זהיר ובחר להשתמש בשיטת המקלות רק בעונה מסוימת שבה לבן לא נהג לבקר את העדר. הוא ידע שאם יעשה זאת בעונה המרכזית שבה נולדים טלאים רבים, לבן יבחין בכך, יאשים אותו ברמאות ויגזול את שכרו. יעקב חלילה לא ניסה לקחת משהו שלא שייך לו. להפך, זו הייתה הדרך היחידה שלו להציל את עצמו מהרמאות של לבן, ולהבטיח שבעזרת ה' הוא יקבל ביושר את המשכורת המגיעה לו.