בראשית, פרק ל׳, פסוק ל״ג

תארו לעצמכם שאתם עושים הסכם עבודה עם מישהו שתמיד חושד בכם. איך תוכיחו לו שאתם ישרים לחלוטין? זה בדיוק מה שקורה ליעקב כשהוא עובד אצל לבן. יעקב מציע ללבן הסכם עבודה שקוף וברור, כדי שלבן לעולם לא יחשוד בו שהוא לוקח משהו שלא שייך לו. יעקב אומר ללבן וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי, כלומר, היושר והצדק שלי הם אלה שיבואו ויעידו עליי שאני פועל בניקיון כפיים. המבחן הזה יקרה בְּיוֹם מָחָר, והכוונה היא לאו דווקא למחר בבוקר, אלא לזמן עתידי מהיום והלאה. הבדיקה תתרחש כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ, כלומר בכל פעם שלבן יבוא לראות ולחשב את השכר של יעקב שניצב מול עיניו. יעקב מסביר בדיוק אילו בעלי חיים הוא יקבל. הוא יקבל כל חיה שהיא נָקֹד וְטָלוּא, שזה אומר צאן שיש עליו נקודות, כתמים או פסים. התנאי הזה חל בָּעִזִּים, וכולל גם את הזכרים וגם את הנקבות. בנוסף, הוא מבקש לעצמו כל כבש שהוא וְחוּם בַּכְּשָׂבִים, כלומר בצבע כהה או אדמדם, כי בדרך כלל רוב העזים הן כהות ממילא וזהו צבע שמיוחד לראות אצל כבשים. כדי שלבן יהיה רגוע לגמרי, יעקב קובע שאם תימצא אצלו בהמה רגילה שאין לה את הסימנים המיוחדים האלה, גָּנוּב הוּא אִתִּי. יעקב מסכים מראש שאם תהיה אצלו חיה רגילה, היא תחשב גנובה, ואפילו אם היא נכנסה לעדר שלו בטעות לגמרי לבד, הוא לוקח על עצמו את האשמה. יעקב מציע את התנאי המיוחד הזה כי הוא ישר וסומך לחלוטין על ההשגחה של ה׳. הוא יודע שרק בעזרת ה׳ חוקי הטבע ישתנו, והוא יקבל את השכר שמגיע לו על עבודתו המסורה.