תארו לעצמכם שאתם רוצים להשיג מטרה כל כך חשובה וטובה, עד שאתם מוכנים להתאמץ ולוותר המון כדי שהיא תקרה. לאה אמנו כבר זכתה לארבעה בנים, אבל היה לה חלום גדול. היא רצתה בכל כוחה להקים משפחה גדולה שתהפוך לשבטי ישראל. הרצון הזה בער בה כל כך, עד שהיא התפללה על כך מכל הלב, כאילו אין לה ילדים בכלל.
המילים וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים מלמדות אותנו שה' שמע וקיבל את התפילה שלה. ה' ראה שלאה לא רק מבקשת, אלא גם פועלת ועושה מעשים. היא ויתרה והכניסה את השפחה שלה לבית כאישה נוספת ליעקב כדי שיוולדו לו עוד ילדים. המעשה הזה הוכיח שהכוונות של לאה היו טהורות לגמרי. היא עשתה הכל מתוך אהבה לה' ורצון להגדיל את המשפחה, ולא מתוך רצון לדאוג רק לעצמה, והיא סמכה אך ורק על ה' שיעזור לה.
בגלל שלאה עשתה מעשה כל כך מיוחד והתאמצה מעל ומעבר, גם ה' התנהג איתה באותה הדרך ועשה למענה משהו מיוחד. במקור, לאה הייתה אמורה ללדת רק ארבעה בנים, אבל בזכות המסירות והתפילות שלה היא זכתה ללדת בֵּן חֲמִישִׁי. התוספת של המילה לְיַעֲקֹב באה ללמד אותנו שיש כאן שכר כפול. גם לאה וגם יעקב זכו בבן הזה כפרס על המעשים הטובים והטהורים שלהם, שכר שבהמשך ירמז על שמו של התינוק החדש, יששכר.