קרה לכם פעם שקיבלתם משהו שמאוד חיכיתם לו, ומרוב שמחה קיוויתם שבעתיד תקבלו עוד אחד כזה? כשנולד לרחל בנה הבכור, היא הרגישה בדיוק כך. היא בחרה לתת לו שם מיוחד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף. השם הזה מזכיר שה' אסף והעלים את העצב שלה, אבל הוא גם רומז לתקווה שלה לעתיד. היא התפללה וביקשה יֹסֵף ה' לִי, כלומר שה' יוסיף וייתן לה עוד ילד.
אולי תשאלו את עצמכם למה רחל ביקשה דווקא בֵּן אַחֵר, רק עוד בן אחד, ולא ביקשה מה' הרבה בנים? הפרשנים מסבירים שלרחל הייתה נבואה, והיא ידעה מראש שליעקב צריכים להיוולד בדיוק שנים עשר בנים שיהיו שבטי ישראל. היא סָפְרָה את כל הבנים שכבר נולדו במשפחה, והבינה שנשאר מקום רק לעוד בן אחד אחרון כדי להשלים את המספר. לכן היא התפללה בדיוק על הבן הזה.