בראשית, פרק ל׳, פסוק ל״ו

קרה לכם פעם ששיחקתם משחק עם מישהו, והוא ניסה לעשות הכל כדי שלא תצליחו לנצח? זה בדיוק מה שלבן עשה ליעקב. לבן רצה להיות בטוח שיעקב יישאר בלי שום שכר. לכן, וַיָּשֶׂם, כלומר לבן בעצמו ציווה על הבנים שלו לקחת את כל הכבשים המנומרות והצבעוניות ולהרחיק אותן. הוא יצר רווח ענק בֵּינוֹ, שזה אומר בין העדר של הכבשים הצבעוניות לבין העדר שיעקב שמר עליו. עד כמה רחוק? מרחק של דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שזה מרחק עצום כשמובילים בעלי חיים! לבן עשה זאת כי הוא לא רצה שהכבשים הלבנות שנשארו אצל יעקב אפילו יראו את הכבשים המנומרות, כדי שלא ייוולדו להן טלאים מנומרים וכך יעקב יישאר בידיים ריקות. בגלל התוכנית הרעה הזו, יעקב יצטרך בהמשך למצוא רעיון חכם עם מקלות כדי להתמודד עם הרמאות של לבן. ומה נשאר ליעקב לרעות בינתיים? התורה קוראת לכבשים האלה הַנּוֹתָרֹת. המילה הזו לא מתארת סתם כבשים שנשארו, אלא את השאריות הכי גרועות של העדר. לבן השאיר ליעקב רק את הכבשים החלשות והחולות, ולקח לעצמו ולבנים שלו את כל הכבשים הבריאות והטובות.