בראשית, פרק ל׳, פסוק ל״ו

פרשת ויצא

Genesis 30:36Sefaria

וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃

לבן וַיָּשֶׂם חציצה פיזית והרחיק את הצאן המנומר למרחק עצום של דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כדי להבטיח שיעקב יישאר ללא שכר. המרחק נוצר בֵּינוֹ, כלומר בין עדר הצאן עצמו, וּבֵין יַעֲקֹב, כדי למנוע מהעדרים להתערבב, להסתירם לחלוטין, ולוודא שהצאן לא יראה את המנומרים וימליט צאצאים דומים. כתוצאה מכך, וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת־צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת, שהיו הבהמות הלבנות והחלקות בלבד. המילה הַנּוֹתָרֹת מדגישה כי אלו לא היו סתם הבהמות שנשארו, אלא שיירי העדר הנחותים, החולים והעקרים שלבן מסר לו. כוונתו הרעה של לבן להותיר את יעקב בידיים ריקות היא שאילצה אותו להשתמש בהמשך בתחבולת המקלות כמענה למרמה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ה
פסוק ל״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.