בראשית, פרק ל׳, פסוק ג׳

יצא לכם פעם לרצות משהו כל כך חזק, עד שהייתם מוכנים לוותר על דבר שמאוד יקר לכם כדי להשיג אותו? רחל אמנו רצתה מאוד לזכות בילדים. כשהיא הבינה שהיא צריכה לעשות מעשה, היא החליטה ללכת בדרך של שרה אמנו. היא בחרה לוותר ולתת ליעקב לשאת לאישה את השפחה שלה, בלהה. רחל קיוותה שהוויתור הגדול והצער שלה יעוררו עליה את רחמי ה'. כשהיא מציגה את בלהה, היא אומרת ליעקב הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה. למה היא לא קוראת לה "שפחתי"? רחל רומזת בזה שהיא משחררת אותה. מרגע שבלהה תהיה עם יעקב היא כבר לא שפחה אלא אישה חופשית, וגם הילדים שלה יהיו חופשיים. לאחר מכן רחל מוסיפה וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי. הכוונה היא שרחל מתכוונת לגדל ולחנך את הילדים שייולדו ולטפל בהם, כך שהם ייחשבו ממש כמו הילדים שלה. בסוף דבריה רחל מכריזה וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה. המילה "ואבנה" מגיעה מהמילה "בן", כי ילד הוא כמו יסוד שבונה את המשפחה. רחל רוצה להיבנות ולהקים משפחה בדיוק כמו אחותה לאה, וכמו שרה לפניה. תראו איזה ביטחון יש לה, היא לא אומרת "אולי זה יצליח", אלא אומרת זאת בוודאות, כי היא בטוחה לגמרי שבזכות הוויתור העצום שלה, ה' יזכה גם אותה בבנים.