בראשית, פרק ל׳, פסוק י״א

לאחר תקופה שבה הפסיקה ללדת, הולדת הבן לשפחתה מפיחה בלאה תקווה והיא מכריזה כי בָּ֣א גָ֑ד, כלומר המזל הטוב וההצלחה חזרו אליה. בעקבות זאת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד, שם המבטא גם הודאה על כך שיש לה כעת גדוד של בנים, או רמז לכך שהילד נולד מהול ועתיד להיות חלוץ במלחמות. הפער בין הקריאה למילה הכתובה בגד חושף תחושות מורכבות יותר, כמו תחושת בגידה על כך שיעקב נשא את שפחתה למרות שלאה כבר ילדה בנים. עם זאת, יש המפרשים את הכתיב החסר כרמז להיריון פתאומי ונסתר, לבשורה טובה שהגיעה, או לבגד ממש המסמל את ברית הנישואין שנכרתה עם זלפה.