על אף הציפייה הטבעית שילד הנולד לשפחה יהיה במעמד נחות, התורה מדגישה כי כאשר וַתַּהַר בִּלְהָה היא וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב. הקדמת שמו של יעקב למילה בֵּן נועדה ללמד שהוא שחרר את השפחות לחירות והתייחס לילדיהן כבניו הגמורים. יעקב חפץ בילדים אלו וקיבל אותם באהבה שווה לזו שהעניק לבני הגבירות, ולכן הם לקחו חלק זהה בברכות ובירושה ואף יצאו מהם מנהיגים ושופטים. מבנה המשפט מבליט שהעיקר אינו עצם הלידה אלא הייחוס המלא לאב, שממשיך לקרב אליו את כל ילדיו באותה המידה.
בראשית, פרק ל׳, פסוק ה׳
פרשת ויצא
וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.