קרה לכם פעם שהייתם עצובים מאוד בגלל משהו שנגמר או נהרס, ואז פתאום קרה משהו חדש שנתן לכם המון תקווה? אחרי מה שקרה עם קין והבל, אדם וחוה היו שבורי לב. אדם אפילו חשב שאין טעם להביא עוד ילדים לעולם. אבל אחרי המון שנים, הוא הבין שצריך להמשיך לבנות את העולם. הכתוב אומר וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, כלומר ה' נתן לאדם רצון חדש ומיוחד להקים משפחה, ואדם הרגיש שהפעם עתיד להיוולד ילד מיוחד במינו.
ואכן, וַתֵּלֶד בֵּן, חוה ילדה תינוק קטן וחדש. וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת, היא בחרה לו את השם הזה כי המשמעות שלו היא מתנה שה' "שם" ונתן לה. אבל יש לשם הזה עוד סוד: המילה שת מזכירה את המילה תשתית, כמו יסוד חזק של בניין. ה' ידע שמהבן הזה תושתת ותיבנה כל האנושות בעתיד.
בפעם הקודמת שחוה ילדה, היא קצת התגאתה והרגישה שהיא יצרה את הילד בעצמה. אבל עכשיו, מתוך העצב שעברה, היא הבינה שהתינוק הוא לגמרי מתנה מה'. היא אמרה כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל. היא קוראת לו זֶרַע אַחֵר כי שת באמת היה שונה וייחודי משני אחיו. הוא היה ילד שחי חיים של שלמות ואהב לחשוב על ה'. הוא הגיע תַּחַת הֶבֶל, כלומר במקומו ממש, למרות שחוה בחרה לא לקרוא לו באותו שם כדי ללמד אותנו שלא נהוג לקרוא לילד על שם מישהו שקרה לו אסון.
בסוף מופיעות המילים כִּי הֲרָגוֹ קָיִן. הן מזכירות לנו למה התינוק החדש היה כל כך נחוץ. בגלל שהבל לא זכה להקים משפחה, וקין איבד את הזכות להיות זה שיבנה את העולם, ה' דאג לשלוח לאדם וחוה בן חדש וטהור שיביא עתיד טוב וחדש לעולם כולו.