חשבתם פעם כמה חוכמה צריך כדי לתכנן פגישה חשובה שתשמור על כל המשפחה שלכם? אחרי המפגש המרגש עם יעקב, יוסף מיד מתחיל לחשוב על העתיד. הוא אוסף את אֶל־אֶחָיו וְאֶל־בֵּית אָבִיו, כלומר את האחים וכל שאר בני המשפחה, כדי להכין אותם לפגישה עם פרעה מלך מצרים. יוסף לא משתף את אבא שלו בשיחה הזו, כי הוא לא רוצה להדאיג אותו שהמגורים בארץ גושן עדיין זקוקים לאישור של המלך. בנוסף, יוסף רוצה שכולם, אפילו הילדים, יבינו בדיוק מה התוכנית, כדי שאף אחד לא יגיד בטעות משהו שעלול להרוס הכול.
יוסף מסביר להם את השלבים. הוא אומר אֶעֱלֶה, כלומר אעלה אל עיר הבירה הגבוהה ואל הארמון של פרעה. יוסף מתכנן לדבר עם המלך בזהירות, ולכן הוא משתמש בשתי מילים דומות, וְאַגִּידָה וגם וְאֹמְרָה. קודם כל הוא רק יגיד וידווח למלך בצורה רשמית שהמשפחה שלו הגיעה, כי לא מנומס לבקש בקשות מיד על ההתחלה. רק אחר כך, כאילו בדרך אגב, הוא יאמר ויוסיף פרטים על העבודה שלהם.
יוסף גם יגיד לפרעה שהמשפחה שלו בָּאוּ אֵלָי. הוא מציג את זה כאילו הם באו רק לביקור אישי אצלו, ולא מגלה שהם כבר התחילו להתארגן בארץ גושן. למה? כי אם פרעה יחשוב שהם באו כדי להפוך לאזרחים רגילים במצרים, הוא עלול לגייס אותם לצבא או לפזר אותם בכל מיני ערים.
החלק הכי חכם בתוכנית של יוסף הוא להציג את האחים שלו כרועי צאן עם עדרים גדולים. המצרים של פעם התייחסו לכבשים כמו אל אלילים וממש לא אהבו רועי צאן. יוסף יודע שאם פרעה ישמע שזו העבודה שלהם, הוא ירצה להרחיק אותם מעיר הבירה וייתן להם לגור לבד באזור גושן. ככה פרעה גם יראה שהם אנשים עשירים שלא צריכים עזרה או כסף מהמדינה. המטרה האמיתית של יוסף היא לשמור על המשפחה שלו מיוחדת וקרובה לה׳. כשגרים רחוק מהעיר וממשיכים לעבוד כרועי צאן בטבע, הרבה יותר קל לשמור על מידות טובות כמו רחמנות, ולא ללמוד מהמעשים הרעים של המצרים.