קרה לכם פעם שניסיתם ללכת למקום מסוים, ופתאום גיליתם שגדר ענקית חוסמת לכם את הדרך? לפעמים, חסימה כזו יכולה להציל אותנו מלעשות טעות. בני ישראל באותו זמן התחילו לסמוך על אלילים ועל עמים זרים במקום לבטוח בה'. כדי לעצור אותם מלהמשיך בדרך הרעה הזו, ה' מחליט לחסום להם את כל דרכי הבריחה.
המילה שָׂךְ פירושה סגירה וחסימה. ה' חוסם את הדרך בעזרת סִּירִים, שהם קוצים דוקרים. הקוצים האלו חוסמים את הדַּרְכֵּךְ, שזהו הכביש הראשי והרחב שכולם הולכים בו. הדרך עצמה אמנם נשארת גלויה לעין, אבל בגלל הקוצים פשוט אי אפשר לעבור בה. אבל מה עם השבילים הקטנים והסודיים שאנשים מנסים להתגנב דרכם? שבילים צרים אלו נקראים וּנְתִיבוֹתֶיהָ, וה' הורס ומעלים אותם לגמרי עד שהעם לֹא תִמְצָא אותם בכלל. בנוסף, ה' אומר וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ, כלומר הוא אוטם כל חור וכל פתח קטן בגדר, כדי שהם אפילו לא יוכלו להציץ או לתקשר מרחוק עם אותם עמים ואלילים.
ה' לא מציב את כל המחסומים האלו רק כדי להעניש. הוא פשוט רוצה שהעם יגיע למבוי סתום. כשהם יראו שהאלילים והעמים הזרים לא באמת יכולים לעזור להם, הם יעצרו, יבינו את הטעות, ויחליטו לחזור באהבה אל ה', שממנו תמיד הגיעה כל הטובה וההצלחה האמיתית שלהם.