דברי הימים ב, פרק כ״ד, פסוק י״א

II Chronicles 24:11Sefaria

וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת־הָאָר֜וֹן אֶל־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּ֘לֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּֽי־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֙רוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִישִׁיבֻ֣הוּ אֶל־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּאַסְפוּ־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃

איך לדעתכם היו שומרים על כל הכסף שנתרם לשיפוץ בית המקדש כדי שלא ילך לאיבוד? בכל לילה, הלוויים היו לוקחים את ארון התרומות, שעמד במהלך היום בחוץ ליד שער ה', ומכניסים אותו פנימה אל תוך המקדש. הם עשו את זה אל פקדת, כלומר בדיוק לפי הציווי וההוראה של המלך.


כשהארון התמלא בהרבה מטבעות והפך לכבד, היו מגיעים שני אנשים כדי לרוקן אותו: הסופר של המלך, ופקיד מיוחד שנשלח על ידי הכהן הגדול. הכהן הגדול לא הגיע בעצמו, כי זה לא היה מספיק מכובד וראוי שהוא יסתובב יחד עם עבדי המלך, ולכן הוא שלח את הסגן שלו במקומו. הפקידים היו ניגשים לארון ויערו אותו, כלומר שופכים ומרוקנים את כל הכסף החוצה, ממש כמו ששופכים מים מתוך כד.


אחרי שהארון היה ריק, היו מחזירים אותו למקום הקבוע שלו בחוץ כדי שאנשים יוכלו להמשיך לתרום. כל הפעולה המסודרת הזו קרתה ליום ביום, כלומר ממש בכל יום מחדש, כדי שאפשר יהיה להשתמש בכסף באופן שוטף לצרכי השיפוץ של בית המקדש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.