הקרבת קורבן הפסח במקדש התנהלה בחלוקת תפקידים מדויקת, כאשר הכהנים והלוויים ניצבו במקומם הקבוע, וַיַּעַמְדוּ עַל־עָמְדָם, וכל אחד ביצע את תפקידו המוגדר. הקפדה זו נעשתה כְּמִשְׁפָּטָם כְּתוֹרַת מֹשֶׁה, הקובעת כי שחיטת הקורבן אינה בלעדית לכהנים, אך קבלת הדם וזריקתו על המזבח הן עבודות קודש השמורות להם בלבד. מכיוון שרבים מהעם היו טמאים, הלוויים שחטו את הקורבנות במקומם. לאחר מכן נותרו הלוויים במקומם ולא הוליכו את הדם, אלא החזיקו את המזרקות המלאים, וכך הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים אֶת־הַדָּם מִיַּד הַלְוִיִּם אל המזבח.
דברי הימים ב, פרק ל׳, פסוק ט״ז
וַיַּעַמְד֤וּ עַל־עׇמְדָם֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם כְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים הַכֹּֽהֲנִים֙ זֹרְקִ֣ים אֶת־הַדָּ֔ם מִיַּ֖ד הַלְוִיִּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.