קרה לכם פעם שמישהו ביקש מכם שוב ושוב לעשות משהו, למרות שידעתם שזה ממש מיותר? זה בדיוק מה שקורה לאלישע הנביא. התלמידים שלו עומדים מולו ודורשים לצאת למסע חיפושים כדי למצוא את אליהו. אלישע יודע היטב שאין בזה שום צורך, כי ה׳ הסתיר את אליהו ואף אדם לא יוכל למצוא אותו.
אבל התלמידים לא מוותרים. הם ממשיכים לבקש, והמילה ויפצרו מתארת בדיוק את המצב הזה, שבו מבקשים ומתחננים בלי הפסקה כדי לשכנע מישהו לשנות את דעתו. הם לוחצים עליו עד בוש, כלומר עד שאלישע כבר מרגיש בושה וחוסר נעימות. הוא חושש שאם ימשיך לסרב, התלמידים יחשדו בו שהוא פשוט רוצה להישאר המנהיג בעצמו ולא באמת רוצה שהמורה שלו יחזור. בגלל הבושה הזו אלישע נכנע ומסכים שישלחו אנשים, למרות שהוא יודע שזה לא יעזור. וכמו שהוא ידע מראש, חמישים אנשים יוצאים לדרך, מחפשים במשך שלושה ימים שלמים, וחוזרים בלי למצוא דבר.