ה' מורה על מסע עונשין שנועד לזרוע הרס מוחלט בארץ מואב, על אף האיסור הכללי בתורה להילחם בהם. במסגרת מלחמת חורבן זו נדרש הצבא להכות כל עיר מבוצרת וכל עִיר מִבְחוֹר, שהיא עיר טובה ונבחרת, וכן לכרות את העצים בציווי וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ. פגיעה זו בעצים מותרת כאן באופן חריג כהוראת שעה, בשל מעמדה הבזוי של האומה המואבית או משום שאין מדובר במצור נקודתי. כמו כן, יש להשחית וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה, שהיא שדה זרוע, ולקיים בה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים. הוראה זו משמעה לאטום את השדות באבנים כדי למנוע את עיבודם לאורך זמן, תוך השאלת מושג הכאב מעולם בעלי החיים לתיאור הפגיעה באדמה הדוממת.
מלכים ב, פרק ג׳, פסוק י״ט
וְהִכִּיתֶ֞ם כׇּל־עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכׇל־עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכׇל־עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכׇל־מַעְיְנֵי־מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.