הזמן שבו המואבים וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, בין אם ביום המחרת ובין אם בעת הקרבת מנחת הבוקר, חולל תעתוע ראייה שהכריע את המערכה. קרני השמש השתקפו עַל הַמָּיִם שהגיעו לנחל היבש באורח פלא על פי דבר ה', ושיוו להם מראה אֲדֻמִּים כַּדָּם. מכיוון שהמואבים השקיפו על המחזה מרחוק, מִנֶּגֶד, הם הניחו בטעות כי הנוזל הוא דם וכי המלכים שצרו עליהם טבחו זה בזה. בשל כך הם יצאו אל המחנה לא מאורגנים ולא חמושים כדי לאסוף שלל, וחוסר המוכנות שלהם אפשר לישראל להכות בהם בקלות.
מלכים ב, פרק ג׳, פסוק כ״ב
וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.