המואבים הגיעו לשדה הקרב בשאננות, מתוך כוונה לאסוף שלל ולא כלוחמים ערוכים. כאשר וַיָּבֹאוּ אֶל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, ביטחונם המופרז שהכווין ה' אפשר לצבא ישראל להביסם בקלות. המואבים פתחו במנוסה, אך בני ישראל רדפו אחריהם והמשיכו להכותם בהתמדה ללא הפסקה. התיאור וַיַּכּוּ־בָהּ וְהַכּוֹת אֶת־מוֹאָב מצביע על רצף הלחימה, שייתכן שהחל כבר בתוך מחנה ישראל, או שהתרחש כאשר צבא ישראל נכנס לתוך ארץ מואב והכה את הנסים בתוך כל עיר ועיר שאליה נמלטו.
מלכים ב, פרק ג׳, פסוק כ״ד
וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם (ויבו) [וַיַּ֨כּוּ־]בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.