אלישע צפה את האסונות שעתידים לפקוד את עמו בעקבות המלכתו הצפויה של חזאל, וניסה להסתיר ממנו את סערת רגשותיו. לשם כך וַיַּעֲמֵד אֶת־פָּנָיו, כלומר קפא והעמיד פנים חתומות כדי לכבוש את יגונו, או שהפנה וכיסה את פניו כדי שחזאל לא יראה את דמעותיו. הנביא התאמץ להתאפק והתעכב בשתיקתו זמן רב, וַיָּשֶׂם עַד־בֹּשׁ, עד כדי כך שההמתנה הממושכת עלולה הייתה לגרום לחזאל מבוכה. לבסוף, משכלו כוחותיו להסתיר את צערו, וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים בקול והחזיר את פניו הדומעות אל בן שיחו.
מלכים ב, פרק ח׳, פסוק י״א
וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.