שמואל ב, פרק י״ב, פסוק ו׳

דוד גוזר עונש כפול נגד העשיר וקובע כי עֵקֶב, כלומר בגלל מעשהו, וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם. קנס כספי זה של תשלום פי ארבעה מבוסס על הדין הרגיל בתורה לאדם שגנב וטבח שה. לעומת זאת, עונש המוות שנגזר קודם לכן נובע מתוך אכזריותו של העשיר וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל על רכושו היחיד של העני, והוא הוטל מתוקף סמכות המלך או כעונש בידי שמיים המאפשר גם גביית קנס במקביל. קביעתו של דוד לשלם פי ארבעה התקיימה לבסוף בו עצמו כאשר שכל ארבעה מילדיו, כעונש על פזיזותו וחוסר אמונתו בהשגחת ה' כאשר לקח את בת שבע בטרם עת.