לקראת השלב המכריע של הקרב, וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת כָּל הָעָם ויוצא להילחם בעצמו כדי שהניצחון והתהילה יירשמו על שמו. מיד לאחר שכבש את העיר, וַיִּלְכְּדָהּ, לוקח דוד את עטרת המלך המובס ומניח אותה על ראשו. תיאור העטרה כככר זהב מעורר פליאה כיצד הצליח אדם לשאת משקל כה רב. בעוד שיש המסבירים כי אבן שואבת החזיקה את העטרה באוויר או שהמונח מתייחס לשוויה הכספי העצום ולא למשקלה הפיזי, ההסבר הסביר ביותר הוא שדוד אכן הניח את העטרה הכבדה על ראשו, אך עשה זאת לזמן מועט בלבד.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״ט
וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛ד אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם וַיֵּ֣לֶךְ רַבָּ֑תָה וַיִּלָּ֥חֶם בָּ֖הּ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.