שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״ט

יצא לכם פעם להשתתף בתחרות ממש חשובה ולרצות שכולם ידעו שאתם אלה שהבאתם את הניצחון לקבוצה? זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. אחרי מלחמה ארוכה מאוד, דוד מחליט לפקד על השלב האחרון והכי חשוב של הקרב. לכן, וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת כָּל הָעָם, כלומר הוא מגייס את כל הצבא שלו, יוצא בעצמו לשדה הקרב ונלחם כדי לכבוש את העיר. הוא עשה זאת כי הוא רצה שהניצחון הגדול יירשם על שמו והוא זה שיקבל את הכבוד. מיד אחרי שהוא מנצח, וַיִּלְכְּדָהּ, כלומר כובש את העיר, הוא לוקח את הכתר של המלך המפסיד ומניח אותו על הראש שלו. אבל כאן עולה שאלה מעניינת: הכתר הזה היה כבד מאוד ומשקלו היה ככר זהב, אז איך אפשר בכלל לשים משקל כזה גדול על הראש? התשובה היא שדוד באמת הניח את הכתר הכבד על ראשו, אבל הוא עשה את זה רק לזמן קצר מאוד ובצורה שאפשרה לו להחזיק מעמד עם המשקל הכבד.