המעבר ממתח להכרה במציאות הכואבת מתרחש דרך התבוננות שקטה ולא באמצעות הודעה רשמית. דוד מבחין כי משרתיו מִתְלַחֲשִׁים, כלומר מדברים ביניהם בלחש ובאופן חשאי [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בעקבות התנהגות זו, המילה וַיָּבֶן מעידה על תהליך של הבנה [מצודת ציון], שבו דוד מסיק בכוחות עצמו את הבשורה המרה. כדי לאמת את מסקנתו, הוא פונה אל עבדיו בשאלה ישירה האם הילד מת, והם מאשרים את הדבר בפשטות ומשיבים שאכן כך [ביאור שטיינזלץ].
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק י״ט
וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד כִּ֤י עֲבָדָיו֙ מִֽתְלַחֲשִׁ֔ים וַיָּ֥בֶן דָּוִ֖ד כִּ֣י מֵ֣ת הַיָּ֑לֶד וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֧ד אֶל־עֲבָדָ֛יו הֲמֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וַיֹּ֥אמְרוּ מֵֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.