שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״ח

לאחר שיואב כבש את מקורות המים של העיר והבטיח את נפילתה, הוא עוצר את המהלך הסופי וקורא לדוד: וְעַתָּה אֱסֹף אֶת יֶתֶר הָעָם, כלומר קבץ את שאר הצבא, וַחֲנֵה עַל הָעִיר כדי להקים מחנה צבאי ולהשלים את הכיבוש. יואב מסביר את קריאתו באומרו פֶּן אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת הָעִיר, כאשר המילה "פן" מתארת כאן את התוצאה הוודאית של נפילת העיר בידיו. מתוך נאמנות למלך, יואב חושש ממצב שבו וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ והבריות ייחסו לו את הניצחון. לכן הוא מוותר על התהילה האישית ומזמין את דוד לסיים את המערכה, כדי שההישג ייזקף לזכותו של המלך.