שמיעת סיפור העושק מעוררת בדוד זעם עז, וַיִּחַר אַף, מכיוון שהוא סבור שמדובר במקרה אמיתי ולא במשל. בסערת רגשותיו הוא נשבע באומרו חַי ה', ופוסק כי הגזלן הוא בֶן מָוֶת, כלומר מגיע לו עונש מוות. פסיקה זו חורגת מדין התורה הקובע תשלום כספי על גניבה, משום שדוד פועל בסמכותו כמלך ושופט את האכזריות שבמעשה ולא רק את עצם הגזלה. יש המסבירים את חומרת העונש בכך שגזילת עני שקולה לרציחתו, או שדוד התכוון למיתה בידי שמים ולא לעונש בבית דין ארצי.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק ה׳
וַיִּחַר־אַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־נָתָ֔ן חַי־יְהֹוָ֕ה כִּ֣י בֶן־מָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.