הנביא נתן מציג בפני דוד סיפור הנשמע כתקרית משפטית אמיתית, במטרה לגרום לו לחרוץ משפט אובייקטיבי בטרם יבין כי הוא עצמו הנאשם. הסיפור מתאר אדם ההולך בדרכים, הֵלֶךְ, המגיע לביתו של עשיר, אשר חס על בהמותיו הרבות, וַיַּחְמֹל לקחת מהן, ותחת זאת גוזל את כבשת הרש. שינוי הכינויים של עובר האורח מהֵלֶךְ, לאֹרֵחַ ולבסוף לאִישׁ, יכול לשמש לגיוון מליצי, אך בעיקר מתאר את שלבי השתלטות יצר הרע. ה' מותיר את ההתמודדות לבחירת האדם, ובתחילה הפיתוי הוא רק עובר אורח חלש שקל לדחות. אם הפיתוי אינו נדחה, היצר הופך לאורח רצוי, ולבסוף משתלט לחלוטין כבעל הבית, בדיוק כפי שאירע לדוד כשנכנע ליצרו.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק ד׳
וַיָּ֣בֹא הֵ֘לֶךְ֮ לְאִ֣ישׁ הֶעָשִׁיר֒ וַיַּחְמֹ֗ל לָקַ֤חַת מִצֹּאנוֹ֙ וּמִבְּקָר֔וֹ לַעֲשׂ֕וֹת לָאֹרֵ֖חַ הַבָּא־ל֑וֹ וַיִּקַּ֗ח אֶת־כִּבְשַׂת֙ הָאִ֣ישׁ הָרָ֔אשׁ וַֽיַּעֲשֶׂ֔הָ לָאִ֖ישׁ הַבָּ֥א אֵלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.