תגובתו של דוד למות בנו מנוגדת לדרך הטבע ומעוררת תמיהה בקרב עבדיו השואלים מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה. הם מתקשים להבין מדוע בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי, כלומר כל עוד הילד היה עדיין בחיים, דוד התאבל וצם, אך מיד עם מותו פסק מצערו וקם לאכול. התנהגות זו גרמה להם לחשוב שמא דוד לא השלים את תעניתו כנדרש, או שאולי אף ייחל למות הילד. אולם, מעשיו של דוד נבעו מכך שכל עוד הילד חי הוא התפלל וקיווה שה' ירחם ויבטל את הגזירה, או שביקש להסתיר את היות המחלה עונש על חטאו. משמת הילד, הבין דוד שאין עוד תועלת בהשתדלות, קיבל עליו את הדין ושב מיד לשגרת חייו.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״א
וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו מָה־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתָה בַּעֲב֞וּר הַיֶּ֤לֶד חַי֙ צַ֣מְתָּ וַתֵּ֔בְךְּ וְכַֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת הַיֶּ֔לֶד קַ֖מְתָּ וַתֹּ֥אכַל לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.