קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג בדיוק הפוך ממה שכולם רגילים? זה בדיוק מה שקרה לעבדים של דוד המלך. כשהתינוק של דוד היה חולה מאוד, דוד בכה וצם. אבל ברגע שהתינוק נפטר, דוד פתאום קם, הפסיק לצום וישב לאכול. העבדים שלו היו בהלם. בדרך כלל אנשים עצובים ובוכים אחרי שמישהו קרוב אליהם נפטר, והם לא הבינו את השינוי הפתאומי הזה. לכן הם שואלים אותו מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה, כלומר, למה אתה מתנהג בצורה כל כך מוזרה? הם ממשיכים ומתפלאים על כך שבַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי, שפירושו כל זמן שהילד עוד היה בחיים, בכית וצמת, ועכשיו פתאום הפסקת? העבדים חשבו שדוד צם רק בגלל שהוא היה עצוב. אבל האמת היא שדוד עשה את זה כחלק מהתפילה שלו. הוא ידע שכל עוד התינוק חי, אפשר וצריך להתפלל ולקוות שאולי ה' ירחם וירפא אותו. אבל ברגע שהתינוק נפטר, דוד הבין שזו ההחלטה הסופית של ה', והוא קיבל אותה. לכן הוא הבין שאין יותר טעם לצום, קם והמשיך בשגרת החיים שלו.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״א
וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו מָה־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתָה בַּעֲב֞וּר הַיֶּ֤לֶד חַי֙ צַ֣מְתָּ וַתֵּ֔בְךְּ וְכַֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת הַיֶּ֔לֶד קַ֖מְתָּ וַתֹּ֥אכַל לָֽחֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.