דוד מודה מיד בלב שלם וללא תירוצים, ומצהיר חָטָאתִי לַה'. וידוי זה מופנה כלפי שמיים בלבד, בין משום שעל הריגת אוריה כבר נענש, ובין משום שהחטא נותר בסתר והודאה פומבית בו הייתה גורמת לחילול השם ולפגיעה במלכות. מידה כנגד מידה, כשם שדוד התוודה מיד גם ה' קיבל את תשובתו מיד והודיע כי הֶעֱבִיר, כלומר הסיר ומחל על חטאו. בזכות התשובה, או מתוך רחמים שקדמו לה, דינו של דוד הומתק ונקבע כי לֹא תָמוּת מיתה פיזית בחרב או מיתה רוחנית בגיהנום. עם זאת, העונש לא בוטל לחלוטין אלא הומר בייסורים קשים ובמות הילד, בעוד הוידוי עצמו העניק לדוד כפרה רוחנית והסיר מעליו את הקטרוג.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק י״ג
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַיהֹוָ֑ה {ס} וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־יְהֹוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.