לאחר המשבר, נתן הנביא בא אל דוד עם בשורת פיוס ומודיע לו כי הרך הנולד אהוב לפני ה'. בעקבות בשורה זו הוענק לילד השם יְדִידְיָה, שמשמעותו היא אהוב לה', והצירוף בַּעֲבוּר ה' מדגיש כי השם ניתן לו במיוחד בגלל אהבה זו. למרות זאת, הילד מוכר לדורות בשמו הראשון, שלמה, המורה על השלווה שעתידה להיות בישראל ועל ייעודו לבנות את המקדש. עצם בחירת ה' בילד ואהבתו אליו מוכיחות למפרע כי הקשר בין דוד לבת שבע לא היה בגדר איסור חמור, שכן ה' לא היה בוחר בילד שנולד מחטא להמשך המלוכה, ומכאן שהיא הייתה מיועדת לו מראש אלא שהקשר מומש בחיפזון.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק כ״ה
וַיִּשְׁלַ֗ח בְּיַד֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יְדִ֣ידְיָ֑הּ בַּעֲב֖וּר יְהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.