וְעַתָּה, כהמשך ישיר לפסק הדין שחרץ דוד עצמו ממשל כבשת הרש, נגזר עליו עונש חמור. הקללה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם קובעת שעונש המוות ירדוף את משפחתו לאורך הדורות ורבים מצאצאיו ימותו בחרב. העונש בא עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי, שכן אדם בדרגתו הרוחנית הגבוהה של דוד שנוהג בחוסר איפוק כאשר וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה, נחשב כמי שביזה את ה'. יתרה מכך, אף אם המעשה היה מותר הלכתית משום שחיילים נהגו לכתוב גט לנשותיהם לפני הקרב, בעיני הציבור הרחב נוצר חילול ה' פומבי המעצים את האשמת דוד בזלזול.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק י׳
וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֙שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.