יצא לכם פעם לשפוט התנהגות של מישהו אחר, ופתאום להבין שבעצם עשיתם משהו דומה? נתן הנביא סיפר לדוד המלך את משל כבשת הרש, ודוד מיד פסק שהאיש העשיר והרע בסיפור חייב לקבל עונש כבד. המילה וְעַתָּה מחברת בין העונש שדוד קבע לאותו איש, לבין העונש שהוא עצמו עומד לקבל כעת. ה' אומר לדוד לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם, כלומר שמלחמות וצער ילוו את משפחתו וצאצאיו עוד שנים ארוכות. הסיבה לעונש הזה היא עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי, שפירושו שדוד זלזל בכבודו של ה'. מאדם צדיק וגדול כמו דוד המלך מצפים להרבה יותר איפוק ושליטה עצמית. ברגע שהוא לא התאפק ונאמר עליו וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה, זה נחשב למעשה חמור. אפילו שאולי מבחינת ההלכה המעשה היה מותר, כי באותם ימים חיילים שיצאו לקרב היו נוהגים לכתוב גט לנשותיהם, בעיני האנשים שראו זאת מבחוץ זה נראה כמו מעשה רע מאוד שגרם לחילול ה'.
שמואל ב, פרק י״ב, פסוק י׳
וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֙שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.