קרה לכם פעם שעשיתם משהו לא בסדר, וחשבתם שאם אף אחד לא ראה אז זה לא נחשב? הנביא נתן מגיע אל דוד המלך ואומר לו דברים נוקבים מאוד. הוא חושף את כל מה שדוד ניסה להסתיר. נתן שואל את דוד מדוע בזית, כלומר למה זלזלת בציווי של ה'? הרי ה' עשה איתך כל כך הרבה דברים טובים. גם אם דוד יכול היה להמציא תירוצים חוקיים למעשים שלו ולהגיד שזה מותר, הנביא מזכיר לו שהמעשה היה רע בעיני ה'. ה' רואה את האמת שבלב ואצלו אי אפשר להסתיר שום דבר.
הנביא מאשים את דוד ואומר לו הכית בחרב. אנחנו יודעים שדוד לא פגע באוריה בעצמו, אז למה הנביא אומר שהוא זה שהכה אותו? בדרך כלל, אם מישהו מבקש מאדם אחר לעשות עבירה, האשמה היא על מי שעשה את המעשה בפועל. אבל אצל מלך זה שונה. בגלל שכולם מפחדים לסרב לפקודה של המלך, ברגע שדוד ציווה לשלוח את אוריה למקום סכנה, זה נחשב כאילו דוד בעצמו פגע בו.
הנביא ממשיך ומדגיש ואותו הרגת בחרב בני עמון. דוד לא עשה את זה באופן גלוי, אלא השתמש בתחבולה וגרם לכך שהאויבים של עם ישראל יפגעו בו, וזה הופך את המעשה לחמור אפילו יותר. ולמה דוד עשה את כל זה? הנביא מסביר ואת אשתו לקחת לך לאשה. שני הדברים קשורים זה בזה לחלוטין. דוד רצה להתחתן עם בת שבע, אשתו של אוריה, ולכן הוא דאג שאוריה לא יחזור מהקרב. בגלל זה, המוות של אוריה נחשב למעשה מכוון, והחתונה עם בת שבע נחשבת למעשה של גזל, לקיחת משהו שלא שייך לו.