שְׁבֻאֵל, נכדו של משה רבנו, נושא בתפקיד בכיר במערכת המקדש לאחר שעבר תהליך של תיקון אישי. בעברו שימש ככהן לעבודה זרה, ושמו שונה משום ששב אל ה' בכל לבו, כאשר ייחוסו כבֶּן מֹשֶׁה מודגש כאן כדי לבטא את חזרתו השלמה בתשובה. דוד המלך זיהה את חיבתו לממון וניתב תכונה זו לאפיק חיובי, ולכן מינה אותו להיות נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת, כלומר הממונה הראשי על הכספים. בעוד שיש הסבורים כי הופקד על אוצר מסוים מתוך אוצרות העזרה, הגישה המרכזית היא ששימש כשר האוצר העליון אשר כל שאר הממונים כפופים למרותו.
דברי הימים א, פרק כ״ו, פסוק כ״ד
וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשׁ֣וֹם בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.