מלכים א, פרק ב׳, פסוק כ״ח

תארו לעצמכם שאתם מבינים פתאום שעשיתם טעות ענקית, ומישהו בעל כוח רב כועס עליכם מאוד. לאן הייתם בורחים כדי להרגיש הכי בטוחים שאפשר? זה בדיוק מה שקרה ליואב, שר הצבא הוותיק. וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב, כלומר, הגיעה אליו שמועה מפחידה ששלמה המלך העניש את אדוניהו ואת האנשים שעזרו לו. יואב הבין שגם הוא בסכנה גדולה, כי הוא היה שותף לאותו מרד. אנחנו קוראים שיוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה. בעבר, כשמישהו אחר בשם אבשלום ניסה למרוד, יואב נשאר נאמן לדוד המלך ולא הצטרף אליו. אבל הפעם, הוא בחר לעזור דווקא לאדוניהו. למה? כי הוא פחד משלמה המלך וידע ששלמה ירצה להעניש אותו על מעשים חמורים שעשה בעבר. מתוך פחד גדול, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה'. הוא בורח מהר אל המקום הקדוש בירושלים, המקום שבו נמצאים ארון הברית והמזבח. כשהוא מגיע לשם, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. הוא תופס חזק בפינות הבולטות של המזבח. יואב קיווה ששלמה המלך יכבד את המקום הקדוש ולא יעז לפגוע בו שם, אך למעשה, המזבח לא באמת יכול להגן על אדם שהחליט למרוד במלך בכוונה.