מלכים א, פרק ב׳, פסוק ל׳

I Kings 2:30Sefaria

וַיָּבֹ֨א בְנָיָ֜הוּ אֶל־אֹ֣הֶל יְהֹוָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ צֵ֔א וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֣י פֹ֣ה אָמ֑וּת וַיָּ֨שֶׁב בְּנָיָ֤הוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר יוֹאָ֖ב וְכֹ֥ה עָנָֽנִי׃

חשבתם פעם מה עושים כשמישהו מתחבא במקום שאסור לפגוע בו, מסרב לצאת, ומושך את הזמן? זה בדיוק המצב המסובך שבו נמצא בניהו. המלך שלמה שלח אותו להעניש את יואב, שהתחבא בתוך אוהל ה'. בניהו פונה אל יואב ואומר לו צֵא. הוא מנסה להוציא אותו החוצה בחוכמה, כי הוא לא רוצה להעניש אותו בתוך האוהל ולפגוע בקדושה של המקום המיוחד הזה.


אבל יואב מבין היטב את המצב. הוא מסרב לצאת ומכריז לֹא כִּי פֹה אָמוּת. יואב עושה זאת פשוט כדי להרוויח זמן. הוא יודע שבניהו לא יעז לפגוע בו בתוך המקום הקדוש, ומקווה שהעיכוב הזה יגרום לבניהו לחזור אל המלך כדי להתייעץ איתו מחדש.


ואכן, בניהו עוצר וחוזר אל המלך שלמה כדי לדווח לו על הבעיה. הוא מספר לשלמה את כל מה שקרה ואומר שכך יואב עָנָנִי, כלומר, זו התשובה שיואב ענה לי. כעת, ההחלטה הקשה חוזרת אל המלך שלמה, שצריך למצוא דרך לפתור את המצב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ט
פסוק ל״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.