בת שבע פונה לשלמה ומבקשת ממנו לצוות למסור את אבישג לאחיו [ביאור שטיינזלץ].
בפסוק בולטת תופעה דקדוקית במילה יֻתַּן, המופיעה בלשון זכר אף שהיא מתייחסת לאבישג שהיא נקבה. ההסבר לכך הוא שהפועל אינו מוסב ישירות על האישה, אלא על עצם מעשה הנתינה או על ה"מתן", שהוא לשון זכר. משמעות הבקשה היא "שיינתן מתן זה, והוא אבישג". שימוש לשוני זה, שבו הפועל בזכר מתייחס לעניין הכללי או לפעולה עצמה ולא לנושא הנקבי, מצוי גם במקומות אחרים במקרא [רד"ק].