סיכום ימיו של דוד המלך חותם את תקופת שלטונו ומציג מבט כולל על שנות הנהגתו. אף על פי שמניין שנות מלכותו כבר צוין בספר שמואל בתחילת דרכו, הכתוב חוזר עליהן כאן בסוף ימיו, כדרך המקרא לסכם את שנותיו של מנהיג [אברבנאל]. מתוך הנתונים עולה כי דוד, שהחל את מלכותו כבן שלושים, הלך לעולמו בגיל שבעים [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מחלק את תקופת שלטונו לשני שלבים שונים במהותם. בתחילה, בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים. בשנים אלו הייתה מלכותו חלקית, שכן הוא מלך על שבט יהודה בלבד, בתוך מציאות של מחלוקת. רק לאחר מכן, וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, הפכה מלכותו לשלמה והקיפה את כלל ישראל ויהודה [ביאור שטיינזלץ, אלשיך, אברבנאל].
השוואה לספר שמואל מעלה קושי, שכן שם נאמר שדוד מלך בחברון שבע שנים ושישה חודשים. הפרשנים מציעים כמה דרכים להסביר את היעדרותם של חודשים אלו מהפסוק שלנו. גישה אחת מסבירה כי מדובר בסגנון מקראי רגיל המעגל את המספרים ומונה רק שנים שלמות, תוך השמטת חודשים בודדים [אברבנאל]. לעומת זאת, גישה היסטורית קובעת כי שישה חודשים אלו הושמטו במכוון, משום שזו הייתה התקופה שבה נאלץ דוד לברוח מפני אבשלום בנו, ועל כן ימים אלו של רדיפה וגלות אינם נספרים כשנות מלוכה רשמיות [מצודת דוד, אברבנאל]. דעה נוספת המובאת במדרש טוענת כי החודשים החסרים הם תקופה שבה נצטרע דוד בעקבות חטא בת שבע ואוריה, אולם יש מן הפרשנים שדוחים הסבר זה ורואים בו דבר רחוק מן המציאות [אברבנאל].
פירוט זה של שנות מלכות דוד, על קשייה ושלביה השונים, נועד גם כדי להעמיד ניגוד למלכותו של בנו. בעוד שדוד נאלץ לבנות את מלכותו בשלבים ומתוך מחלוקת, שלמה זכה לשבת מיד על כיסא מוכן ויציב, ושלטונו התבסס במהירות. הצלחתו המיידית של שלמה נבעה מזכותו של דוד אביו, שהכין עבורו את התשתית, בניגוד לדוד עצמו שלא זכה לרשת כיסא מלוכה מאבותיו ונאלץ לבסס אותו בעצמו [מלבי"ם, אלשיך].