מלכים א, פרק ב׳, פסוק ח׳

I Kings 2:8Sefaria

וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ֠ שִֽׁמְעִ֨י בֶן־גֵּרָ֥א בֶֽן־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֙נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃

צוואתו של דוד המלך לשלמה בנו חושפת התמודדות מורכבת עם דמות פוליטית בעייתית. דוד מנחה את יורשו כיצד לנהוג בשמעי בן גרא, אדם שפגע בו קשות בעבר, אך כעת נהנה ממעמד ומקרבה לשלטון החדש.

בפותחו במילים וְהִנֵּה עִמְּךָ, דוד מתייחס למצבו הנוכחי של שמעי. רוב הפרשנים מסבירים כי שמעי הפך לאדם קרוב לשלמה, יועצו, ואף רבו שלימדו תורה [מלבי"ם, מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. קרבה זו נוצרה, בין היתר, משום ששמעי שמר על נאמנות לשלמה ולא הצטרף למרד אדוניהו [רלב"ג, אברבנאל]. עם זאת, המילה עִמְּךָ טומנת בחובה גם משמעות מעשית: שמעי נמצא תחת רשותך וסמכותך בירושלים, מה שמקל על מציאת עילה להענישו [רד"ק, צאינה וראינה]. יש הסבורים כי דוד רמז לשלמה ברוח הקודש לגזור על שמעי להישאר עמו בירושלים, צעד שיוביל בסופו של דבר להפרת שבועתו וללכידתו [נחל שורק, חומת אנך]. מנגד, יש המבארים כי שלמה לא יכול היה להעניש את שמעי בתוך ירושלים, שכן לעיר יש קדושה של מזבח שאינו מאפשר הוצאה להורג של מורד במלכות, ולכן נדרש היה להגבילו לעיר כדי שביום מן הימים יצא ממנה ויתחייב בנפשו [אהבת יהונתן]. גישה שונה לחלוטין מציעה שדוד כלל לא התכוון ששלמה יהרוג את שמעי, אלא רק הזהירו שלא ילך שולל אחרי הסבר הפנים שלו, שלא יבטח בו, ושיגביל את תנועתו [אברבנאל].

דוד מזכיר לשלמה את העבר: וְהוּא קִלְלַנִי. הקללה מבטאת ביזיון וקלות ראש בדברים ובמעשים [מצודת ציון, רד"ק], והיא מתוארת כקְלָלָה נִמְרֶצֶת – קללה מפורשת וברורה [רש"י], וכן חזקה, קשה ואכזרית [מצודת ציון, רלב"ג, רד"ק, שטיינזלץ]. מודגש כי שמעי פעל מדעתו האישית ובדה שקרים, מה שמוכיח שלא נשלח על ידי ה' לקלל [צוארי שלל]. הפגיעה התרחשת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, בתקופת שפל שבה דוד נאלץ לברוח מפני אבשלום בנו [מצודת דוד, אברבנאל]. דוד קיבל עליו את הביזיון כחלק מתהליך של תשובה, ולכן שמעי נותר חייב בעונש מלא על מעשיו [צוארי שלל].

בהמשך, מתאר דוד כיצד וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן. רוב הפרשנים מסכימים ששמעי מיהר לרדת לירדן כדי לפייס את דוד ולבקש את מחילתו [מצודת דוד, רד"ק, שטיינזלץ]. עם זאת, יש המזהים במהלך זה עזות מצח וכפייה; שמעי ניצל את המומנטום הפוליטי כדי להכריח את דוד לסלוח לו מחוסר ברירה [מלבי"ם, אברבנאל, צוארי שלל]. ציון המיקום הגיאוגרפי, "הירדן", נועד גם להרגיע את שלמה ולהבהיר לו שהקללות שקילל שמעי לא חלו, שכן קללות אינן תופסות אלא לאחר חציית הירדן [אהבת יהונתן].

לבסוף, דוד מסביר מדוע לא העניש את שמעי בעצמו: וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה'. שבועה בשם ה' היא שבועה שלא ניתן להתיר אותה [אהבת יהונתן], ולכן דוד היה מנוע מלנקום בו אישית [מצודת דוד]. יתרה מזאת, דוד נמנע מלהורגו בעבר משום שראה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו מרדכי היהודי, אך כעת, משכבר יצא הזרע הראוי, ניתן להענישו [צוארי שלל]. למרות השבועה המגבילה את דוד, שמעי נותר אדם החייב מיתה על מעשיו. לכן, דוד מטיל על שלמה החכם את המשימה למצוא לשמעי עילה חדשה וסיבה חוקית אחרת להוצאתו להורג, מבלי להפר את השבועה המקורית [רד"ק].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.