תגובתו של שמעי לגזרתו של שלמה המלך מתקבלת בסבר פנים יפות ובהסכמה מלאה, והשתלשלות האירועים מוכיחה כי כוונתו של שלמה לא הייתה לטמון לו פח או למצוא תואנה כדי להוציאו להורג.
כאשר שמעי משיב ואומר טוב הדבר, הוא מתכוון לכך שההסדר שנקבע הגון וראוי מצד עצמו, והוא אכן חפץ בו ושמח על ההזדמנות להתגורר בירושלים [מצודת דוד, אברבנאל]. על גבי הסכמה אישית זו מוסיף שמעי את ההתחייבות כאשר דבר אדוני המלך כן יעשה עבדך, כלומר, מעבר לרצונו האישי, הוא יקפיד על קיום הצו מעצם היותו הוראה מפורשת של המלך [מצודת דוד, אברבנאל].
הפסוק חותם בכך ששמעי התגורר בירושלים ימים רבים, תקופה המציינת מספר שנים [ביאור שטיינזלץ]. עובדה זו, ששמעי בנה את ביתו בירושלים וחי שם בשלווה במשך שנים מבלי ששלמה יחפש עלילה נגדו, מלמדת כי מטרתו היחידה של המלך הייתה להרחיק את שמעי ממקומו ולנטרל את השפעתו. אילו היה שמעי מקפיד להישאר בתוך ירושלים כל ימי חייו, שלמה לא היה פוגע בו לעולם [אברבנאל].