מלכים א, פרק ב׳, פסוק ל״ח

חשבתם פעם איך הייתם מגיבים אם מישהו היה אוסר עליכם לצאת מהעיר שבה אתם גרים? אולי תופתעו לשמוע, אבל כששלמה המלך מצווה על שמעי להישאר לגור רק בתוך ירושלים ולא לצאת ממנה, שמעי מקבל את זה בשמחה. כשהוא אומר למלך טוב הדבר, הוא מתכוון שההסדר הזה הוגן מאוד בעיניו, והוא אפילו שמח על ההזדמנות לגור בעיר. מיד אחר כך הוא מוסיף ומבטיח כאשר דבר אדוני המלך כן יעשה עבדך, כלומר, מעבר לזה שהוא מרוצה מהרעיון, הוא יקפיד על החוק הזה פשוט כי זו פקודה מפורשת של המלך. שמעי באמת בונה את ביתו בעיר וחי שם בשלווה ימים רבים, שזה אומר במשך כמה שנים. התקופה השקטה הזו מוכיחה ששלמה המלך לא ניסה לטמון לשמעי פח או לחפש תירוץ כדי להעניש אותו. המטרה היחידה של שלמה הייתה להרחיק את שמעי מהמקום הקודם שלו ולשמור עליו קרוב כדי שלא ישפיע לרעה על אחרים. אם שמעי היה מקפיד להישאר בירושלים כל ימי חייו, המלך מעולם לא היה פוגע בו.