מלכים א, פרק ב׳, פסוק ט״ז

I Kings 2:16Sefaria

וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּשִׁ֖בִי אֶת־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃

קרה לכם פעם שחיכיתם לרגע המושלם כדי לבקש בקשה חשובה, וידעתם שרק אדם אחד מסוים יכול לעזור לכם? כך בדיוק מרגיש אדוניהו כשהוא פונה אל בת שבע. הוא מרגיש שכל הלחץ והמתח שהיו סביב השאלה מי יהיה המלך סוף סוף נרגעו, ולכן הוא פותח במילה וְעַתָּה, כלומר, עכשיו הגיע הזמן המתאים והשקט להעלות את הבקשה שלי.


הוא מבהיר לה שיש לו רק שְׁאֵלָה אַחַת שהוא מבקש דווקא ממנה, כי רק היא יכולה להסכים לה. הסיבה שאדוניהו פונה אך ורק לבת שבע, היא משום שהיא היחידה שיודעת את האמת המדויקת על הקשר שהיה בין דוד המלך לאבישג השונמית, בזמן שאנשים אחרים אולי חשבו דברים אחרים לגמרי. בגלל שהבקשה תלויה רק בה, הוא מתחנן בפניה ואומר אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי, כלומר, בבקשה אל תאכזבי אותי ואל תשלחי אותי בחזרה בידיים ריקות בלי למלא את בקשתי. בת שבע נענית לפנייה שלו, מראה לו שהיא מוכנה להקשיב, ועונה לו בפשטות: דַּבֵּר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.