משהוסר המתח סביב ענייני המלוכה, אדוניהו חש כי וְעַתָּה הגיעה העת להעלות את בקשתו. הוא מבקש מבת שבע שְׁאֵלָה אַחַת שמימושה תלוי בה לחלוטין, משום שבניגוד לאחרים, רק היא יודעת בוודאות שדוד המלך לא בא על אבישג השונמית. ידיעה זו נובעת מאירוע שבו דוד הוכיח את כוחו עם בת שבע, לאחר שאבישג זלזלה בו כשהסביר לה שהיא אסורה לו. משום כך הוא מתחנן אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי, כלומר אל תאכזבי אותי ותשלחי אותי בידיים ריקות מבלי למלא את בקשתי. בת שבע מראה נכונות להקשיב לפנייתו ואומרת לו דַּבֵּר.
מלכים א, פרק ב׳, פסוק ט״ז
וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּשִׁ֖בִי אֶת־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.